אודות חיבת ציון
אנדרטת "יד ושם"
האנדרטה הוקמה בשנת 1964
בית העם
כניסה לאתר קהילה
 
אודות חיבת ציוןאודות
חיבת ציון

חיבת-ציון נוסד בחורף של שנת 1933 על ידי ארגון "אחוזת חקלאים של מרכז ציוני רוסיה".
תחילת ההתיישבות עוד ברוסיה, בתום מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית.
כמיהת היהודים לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, הביאה יהודים להתארגן לאחר הקמת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל ב"אחוזות" ולאסוף כספים שנשלחו לרכישת נחלות בארץ הקודש. הכספים הועברו לבנק קולוניאל בלונדון, עמו עבדה ההסתדרות הציונית. המוסדות קיבלו כספים אלו ורשמו אותם כתרומות לקרן קיימת לישראל, שאז רק נוסדה. אותם יהודים תמימים האמינו שבבואם ארצה יקבלו את נחלותיהם. 

ברוסיה פרצה מהפכה ושערי העלייה נסגרו אך טיפין טיפין, בכל זאת הגיעו לארץ יהודים שפנו למוסדות כשמסמכים בידיהם. הסירוב היה מוחלט. נאמר להם כי התרומה לא היתה תשלום עבור קרקעות. 

בין השנים 1921-1925 התארגנו אנשים אלו באגודה ונפתח בתל-אביב משרד של מרכז ציוני רוסיה, משרד שמטרתו היתה יצירת קשר עם המוסדות לקבלת קרקע. בראש האגודה עמד מר אריה הלוי הורוביץ. הוגשה תביעה לבית דין הקונגרס. הדיונים נמשכו שנים ובסופם פסק בית הדין כי יש להחזיר את הכספים ומיד, אך המוסדות ערערו על החלטה זו. ארצה הגיעה ועדה בריטית (אחת מיני רבות) על מנת לבדוק מדוע מנשלת קרן קיימת לישראל את הפלחים המסכנים מאדמותיהם ומשאירה אדמות בור ושממה.

לאחר שנים של משפטים, דיונים והסכמים הגיעה גאולת עמק חפר.
עם רכישת הקרקע של עמק-חפר והחתמת האנשים על ויתור לקרן קימת לישראל על חובותיה להם, כל ישובי הארץ, מושבים וקיבוצים, כולל ישובי עמק חפר, קיבלו אדמותיהם חינם אין כסף ורק אנשי ציוני רוסיה שלמו בכסף מלא, כולל דמי חכירה שקק"ל לא היתה מוכנה לוותר להם עליהם.

רוב אנשי מרכז ציוני רוסיה היו מבוגרים ומסודרים מזה שנים בערים ובמושבות ולכן מסרו את זכותם לאדמות לילדיהם, לקרובים ולידידים. הגיעו מספר חיילים משוחררים, מספר עולים חדשים וכן משפחות שהגיעו מהעיר אל הכפר.
לחיבת-ציון הוקצו 1850 דונם, 80 יחידות ו-15 משקי עזר. בראש וראשונה נטעו פרדסים, בהם ראו האנשים את עתידם הגדול.

בשנים 1935-1940 עלו לקרקע כ-15 משפחות. בשנת 1939 החלו בבניית ששת הבתים הראשונים, בתי סוכנות. הבנייה הסתיימה בשנת 1940.
את השם לכפר הציע אוסישקין, שהיה יושב ראש קרן הקיימת לישראל וידיד גדול של אנשי מרכז ציוני רוסיה עוד ברוסיה. השם הוא על שם תנועת חובבי ציון שפעלה ברוסיה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, בנוסף לפרדסים, הקימו לולים ורפתות.
אגודה יצרנית בשם "אגרא" נוסדה.

ניבנו מחסן אספקה, צרכנייה, סילו, גן ילדים, בית כנסת ולאחר שנים ניבנה בית-עם וסביבו גן.
היום מונה הכפר כ-4,500 דונם ובו מתגוררים כ-450 איש, חלקם חברי אגודה ואחרים – תושבים.

ענפי החקלאות כיום: מטעים, גידולי פרחים וכמה לולים.
כמו ברבים מהישובים הכפריים, היום, מרבית התושבים אינם מתפרנסים מחקלאות.
מאז היווסד הכפר, חיו בו משפחות דתיות, מסורתיות וחילוניות תוך הסכמות על אורח חיים שיקבל את השונות ויתחשב בה. עם השנים, אחוז המשפחות הדתיות הולך וקטן אך עדין בית הכנסת הוא מוסד מאד פעיל בכל ימות השבוע ובעיקר בשבתות וחגים.
ילדינו מתחנכים במסגרות שונות, חלקם בבתי הספר והגנים הממלכתיים דתיים שבכפר הרא"ה ורובם בממלכתיים שבעמק. בהתאם, גם שתי תנועות נוער מפעילות את ילדינו: האיחוד החקלאי ובני עקיבא.

חברים ותושבים רבים פועלים בהתנדבות בתוך הכפר וגם מחוץ לו. הפעילות בתוכנו נעשית באמצעות ועדות רבות, לרווחת כל התושבים: תרבות, חינוך, ספריה לנוער ולמבוגרים, איכות סביבה, נוי, זהירות בדרכים, קליטה, עלון הכפר, בית הכנסת ועוד.
פרויקט ההרחבה נמצא בתהליכי התכנון והרישוי האחרונים. עם הצטרפות המשפחות החדשות, שרובן ככולן תהיינה של בני הכפר, יצטרפו אלינו עוד כ- 70 משפחות.
במקביל להרחבה ולאחר שבוצע כבר פרויקט הביוב המרכזי, חודשו גם התשתיות בישוב הוותיק.